שלום רב,
בני בן 4.5 - בן בכור (יש אח בן שנתיים). הוא ילד מתוק וחכם - ותמיד מציינים אותו (בגן ובכל מקום אחר) כילד חביב וממושמע. כמובן שמשתולל לפעמים, כמו כל ילד אחר.
בימים האחרונים הצוות בגן (התחיל מהסייעת המובילה בצהרון, והיום הגננת פנתה) אמרו לנו שמזה כמה שבועות הוא משתולל מאוד ולא ממושמע, מבלגן את הגן ולא מוכן להקשיב לצוות.
כשהסייעת פנתה - התקשרתי לגן ושוחחתי איתו, וסבתא באה לקחת אותו מוקדם יותר. למחרת, אחרי שדיברנו והצעתי לו פתרונות לזמנים שמרגיש שעומד להשתולל (להגיד שעייף, לבקש לשחק בשקט וכו') - חזר לעצמו והתנהג יפה.
היום הגננת התקשרה לאבא שלו, והבן שלנו ברח ולא הסכים לדבר עם אבא. הגננת הציעה שנבוא לקחת אותו מוקדם יותר וכך יפסיד הצגה שיש בגן - היא אמרה שזה לא "עונש" אלא "תוצאות של מעשיו". כיוון ששנינו עובדים אנחנו לא יכולים לקחת אותו, אבל ממילא לא נראה לי רצוי לעשות את זה.
ברקע: הגן עבר כמה טלטלות של הצוות - הגננת היתה בחופשת מחלה ארוכה, ועד שהתרגלו לגננת המחליפה - הגננת הקבועה חזרה, אבל עדיין לוקחת ימי מחלה מידי פעם. גם הסייעות, מסיבותיהן, נעדרות לא מעט.
כמו כן, יש בגן ילד שמתפרע מאוד, ובהיעדר סייעת פרטנית - כמעט תמיד אחת מנשות הצוות צמודה אליו ומתייחסת אליו בלבד (לפעמים מפרידה אותו פיזית מיתר הילדים ונשארת איתו).
אני לא כ"כ יודעת איך להתייחס להתנהגות שלו בגן, ומה לעשות כדי לסייע לפתור אותה. בשיחות שלנו בימים האחרונים הבהרנו לו שההתנהגות לא מקובלת עלינו, וניסינו להבין מה גורם לכך - הוא לא מאוד משתף פעולה, אבל אני מבינה ממנו שלדבר איתנו בטלפון או לקחת אותו מוקדם מהגן - זה סוג של "פרס", שרק יוביל להמשך ההתנהגות הזו (הוא אמר את זה באופן מפורש מאוד). אני לא רואה איך עונש שאתן בבית יפתור בעיות שעולות בגן, ולא אוהבת עונשים באופן כללי.
גם בבית יש איתו יותר קשיים מאשר בעבר, אבל אני מניחה שזה חלק מההתבגרות הכללית שלו ובדיקת הגבולות שתמיד נעשית על ידי ילדים, ככה שלא מתרגשת יותר מידי.
האם יש רעיונות אחרים או דרכי פעולה נוספות שכדאי לדעתכן לנסות? לתחושתי זו תקופה של בדיקת גבולות ולא איזה משבר רציני יותר, אבל הגננת מצפה מאיתנו לפעול בעניין ואני לא בטוחה מה נכון יהיה לעשות.
תודה!